יום כיפור מגיע, וכל המכורים מתחילים לתהות איך מעבירים יותר מ-24 שעות בלי אוכל/ סיגריות/מסכים/כל דבר אחר שאי אפשר בלעדיו. בינתיים אנחנו, תולעי הספרים, מחייכים לעצמנו, כי הנה יום בשנה שפשוט אומר: "עזבו הכול ותקראו כבר". נכון, אי אפשר לנשנש שום דבר במקביל, אבל מי צריך אוכל כשאת הספרים האלה אפשר וצריך לבלוע במכה, להוריד בשלוק אחד, ושאר דימויים שיעידו שאלה ספרים שהם כמו פיינט של גלידה, שאי אפשר להפסיק איתו עד שהוא נגמר.
-
ביי ביי ג'ני/ ריקי שולמן/ כנרת זמורה
לכאורה יום כיפור הוא קצת יותר מ-24 שעות, אבל לאלה שסגורים בבית עם המשפחה שלהם זה עלול להיראות קצת יותר ארוך, בין יומיים לשנתיים. אבל לא משנה כמה הם עולים לכם על העצבים, עדיין מצבכם יותר טוב מזה של שרגא וחנה, סיגל ואילן, צביקה ולילי ומייקי, משפחה ישראלית מורחבת שמדגימה להפליא את כל חוליי הבורגנות, הכוללים (גם אך לא רק), סודות ושקרים, זוגיות כושלת משלל סוגים, אמהוּת חונקת, והמון המון צביעות, עטופים בהרבה הומור ובעטיפה המושלמת (איור ריה לידר, עיצוב אמרי זרטל). ומי זו ג'ני? כבר תגלו לבד. -
אדוארד היקר/ אן נפוליטנו/ תרגום יובל אהרוני/ אריה ניר ומודן
184 איש עולים על טיסה מניו יורק ללוס אנג'לס ורק אחד מגיע, והשאלה שכולם שואלים היא לא האם המזוודה שלו הגיעה או לא (וגם לא האם זה מה שנקרא ספר טיסה), אלא למה? למה דווקא אדוארד בן השתים עשרה הוא מי שניצל, ומה הוא יכול לספר לקרובי המשפחה של ה-183 האחרים שיגרום להם להרגיש טיפה יותר טוב? סיפור מוריד דמעות עם אוכל של מטוסים, מה שהופך אותו מושלם ליום כיפור. -
סיפור האהבה של המהפנטת/ ליאן מוריארטי/ תרגום אביגיל בורשטיין/ כנרת זמורה
ליאן מוריארטי היא מסוג הסופרות שהשם שלה על הספר הוא הבטחה לקריאה סוחפת וכיפית, וגם הספר הזה עומד בציפיות. אלן היא רווקה מהפנטת שמתחילה לצאת עם אלמן שיש לו ילד אחד וסטוקרית אחת, נקודת פתיחה שאפילו הסופר המשעמם בעולם לא יכול לקלקל. -
וירג'ין ריבר/ רובין קאר/ תרגום מור רוזנפלד/ תכלת
החוק הוא כזה – אם נטפליקס חשבו שזה מספיק טוב לסדרה, רוב הסיכויים שזה יסגור לכם את הפינה של יום כיפור. בתור אחת שגם לא ראתה את הסדרה וגם ממש לא בקטע של ספרי בנות־אובר־רומנטיים־על־גבול־השוביניסטיים, חייבת להודות שלמרות שכמעט כל הדמויות בספר עצבנו אותי, פשוט לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו. -
ברידג'רטון – הוויקונט שאהב אותי/ תרגום דינה עזריאל/ אהבות
מכירים את החוק מהסעיף הקודם? אז כזה, אבל עם שמלות של המאה ה־19 והרבה ארוטיקה מודחקת. הספר הראשון בסדרה סיפר את הסיפור של העונה הראשונה, וכאן יש סיפור חדש שעדיין לא מוכר לצופי נטפליקס, והוא גילטי פלז'ר מושלם (ואם כבר יום כיפור, אולי כדאי שמישהו יתנצל בפני הקוראים של הספר על טעויות ההגהה?) -
ואז היא נעלמה/ ליסה ג'ואל/ תרגום גיא הרלינג/ כנרת זמורה ביתן
נגיד שאתם אישה גרושה שבתה הצעירה נעלמה בגיל 15, ואתם פוגשים גבר. והבת הקטנה שלו בת התשע ממש ממש ממש מזכירה לכם את הבת שנעלמה לכם. האם תוכלו להניח את הספר לפני שתבינו איך כל זה מתחבר? מותחן פסיכולוגי שהוא גם רומן משפחתי וגם כבר נמכר בטירוף וגם היה לו בכלל סוף אחר שהשתנה שגוגל ישמח לספר לכם עליו. -
עת לחמול/ ג'ון גרישם/ תרגום אינגה מיכאלי/מודן
השנה: 1988. ג'ון גרישם, סופר צעיר שעדיין לא שמעתם עליו הרבה, מוציא ספר ראשון – מותחן משפטי בשם 'עת להרוג', שמספר על סמואל ל. ג'קסון שהורג את האנסים הלבנים של בתו בת העשר, ואז לוקח את מתיו מקונוהי וסנדרה בולוק שיגנו עליו בבית משפט. ואז הספר מבין שהוא בכלל סרט, והופך מרב מכר לבלוקבסטר. יותר משלושים שנה אחר כך, מתיו מקונוהי עדיין גר באותו מקום ונשוי לאותה אישה (ועדיין נראה מעולה בלי חולצה), והפעם הוא שוב מקבל תיק בלתי אפשרי, וכיוון שהוא גיבור של ג'ון גרישם, הוא לוקח אותו. ספר גרישמי קלאסי, שעושה לכם קלוז'ר (ואם לא יצא לנו לציין: מתיו מקונוהי בלי חולצה). -
ולנטיין/ אליזבת וטמור/ תרגום קטיה בנוביץ'/ הוצאת תמיר
לאחרונה עליתי על הדרך הטובה ביותר למנוע אלימות נגד נשים – לא להיות אישה (הנה, פתרתי לכם את הבעיה!). בספר ולנטיין, עצם העובדה שאת נקבה, ועוד היספנית, זו נקודת פתיחה לא מוצלחת כשאת חיה בשנות השבעים בעיירה טקסאנית מלאה בעובדי תעשיית הנפט. ככה שדי ברור שמדובר בספר לא קל, אבל כזה שבאמת אסור לפספס. -
עוצר נשימה/ אליס אוזמן/ תרגום רחלה זנדבנק/ כנרת
רומן גרפי מקסים על מערכת יחסים רומנטית בין שני בנים מתבגרים, שמעלה חיוך על הפנים כבר מהפורמט הפיזי של הספר (דפים ממוחזרים! קל משקל!) ומתאים לכל גיל, החל מנוער צעיר ועד לצעירים בנפשם.