כשהוא בסה"כ בן 15, לדניאל קרוז יש רק משאלה אחת: להישאר בישראל. הנער, בן להורים פיליפינים (אבא שכבר גורש, ואמא שעובדת עם אשרת שהייה), עומד בפני גירוש - ורגע לפני גזר הדין, פרסם פוסט ברשתות החברתיות שקורא: "עזרו לי להישאר כאן".
אתמול (ראשון), הוא התראיין ב"מגרש פתוח" ופירט את סיפור חייו: "אני לא מכיר את הפיליפינים. לא את המקום, לא את השפה, אין לי חברים. כל החיים שלי הם בארץ, ואני ישראלי לכל דבר".
קרוז משחק כדורסל במחלקות הצעירות של מכבי תל אביב ("סנטר, אבל משחק כמו רכז"), וחולם בגדול. "אני רוצה להיות כמו דני אבדיה", הוא התוודה, "החלום שלי הוא להגיע לבוגרים של מכבי תל אביב, ולייצג את המדינה. אני אוהב את מכבי, גם את הצופים שאני מדריך שם. אני רוצה לסיים כאן תיכון, להגיע לצבא ולשרת את ישראל. לא ברור לי למה דווקא עכשיו החליטו לגרש, וזה מאוד מעצבן. היו יכולים פשוט להשאיר אותי כאן".
אתמול נערכה גם הפגנה למען הישארותו בישראל, בכיכר אורדע ברמת גן. "הרבה אנשים הולכים לעזור לי. גם חברים מבית הספר, גם חברים קרובים וגם אנשים שאני לא מכיר". ומה הלאה? "שלחנו מכתב לשר הפנים, ואנחנו לא יודעים אם הוא ראה את זה".
מאוחר יותר, התראיין באותה התכנית גם שר התרבות והספורט, חילי טרופר שהודיע: אני בעניין. "לא הכרתי את הסיפור, אבל ננסה לעשות הכל מהצד שלנו. לא רוצה להתחייב, כי אני לא מכיר את כל הפרטים. אנחנו מעדיפים לעבוד בשקט ולהביא תוצאות. לא מבטיח שנצליח, מבטיח שנתאמץ במאת האחוזים".
מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר בתגובה: "דניאל קרוז ומשפחתו שוהים בישראל באופן לא חוקי, הוועדה בחנה את בקשתם למעמד תושב והחליטה לדחותה לאחר שלא עמדו בקריטריונים. משכך, הם מתבקשים לעזוב את ישראל למולדתם. מדובר בעיוות המציאות של הגורם המפיץ את העובדות לכאורה. פסק הדין אפשר למשפחה להגיש בקשה אחרי שב-2010 לא עשו זאת כמו אלפי אחרים".
